בליל חורף קר בשנת 2012, סייר הרב יצחק דוד גרוסמן ברחובות העיר ירושלים במטרה לפגוש את הנוער בעיר. הוא מצא קבוצת נערים אשר אימצו את הרחוב כבית, קנה להם פיצות ובירות וישב לדבר עמם. הרב שמע את סיפורם האישי וכיצד הגיעו לישון ברחוב. חלקם סיפרו על שימוש בסמים וחלקם על מעורבותם בפלילים. הרב הקשיב ואמר להם: “יש לי מקום נפלא בשבילכם בו תוכלו להרגיש בבית”.
הרב גרוסמן הבין כי עליו לעשות מעשה ולהקים עבורם מוסד חינוכי שיתאים במיוחד עבורם. בידיו היה שטח נטוש שבעבר שימש כפר גמילה מסמים והחליט להפקידו בידיהם של אותם נערים. קבוצת הנערים שפגש באותו לילה הגיעה לשטח, הכפרי והפסטורלי, אך לא מצאה שם דבר מלבד נוף שובה לב. הרב גרוסמן הציע להם לבנות במקום את ביתם. במשך שמונה חודשים הם עבדו, עדרו את האדמה, סללו את השבילים ובנו מבני עץ יפיפיים – הם, בוגרי המחזור הראשון של כפר הנוער זוהרים, אשר השאירו את חותמם והקימו במו ידיהם בית עבור מאות בני נוער שהגיעו בעקבותם.
כפר זוהרים נמצא בעמק האלה, מוקף בכרמים, שדות וחורשות וצופה אל נוף ירוק השובה את הלב ומרחיב את הנשמה. תלמידי הכפר לוקחים חלק פעיל בטיפוחו. הם עובדים בכרמים, בחממות, רוכבים על סוסים, מגדלים עזים וממשיכים לבנות את המקום. כל מחזור משאיר את חותמו ויש לו יד בהתפתחות של המקום.
כבר למעלה מעשור שכפר זוהרים נבנה וממשיך לבנות חיים חדשים עבור בני נוער בסיכון.